בניית אתר (כך מעידים רוב הלקוחות שלנו), היא כמו הפקת חתונה.
בהתחלה, נכנסים לפרויקט בשיא החשק והחדווה. אחר כך, נשאבים לבחירה המענגת של תמונות וצבעים, סרטים וקישוטים. בהמשך, מתעלפים לנוכח מיליון האפשרויות, משחק הפינג - פונג הנצחי בין הספקים והשאלה החוזרת והמנקרת, האם חשבתם על הכל. ואז - איך לא - מביטים במראה, דופקים וירטואלית את הראש בקיר ושואלים – "איך, לעזאזל, הכנסתי עצמי לצרה הזו." נכון או לא?
לכל אלו שביקשו לצאת לחופשה בארובה (כרטיס הלוך בלבד) יום אחרי שהאתר עלה לאוויר, וכמה חודשים אחר כך, פשוט לא מבינים מה לא עובד בו - אנחנו שולחים צפירת הרגעה. בעידן בו אפילו חתונה אינה חתונה קתולית, גם האתר שלכם אינו גזירה משמיים.
מותר ואפילו רצוי, שלא לומר הכרח, לגשת לאתר שלכם מדי כמה חודשים (או ימים :-/ במקרה של כותבת שורות אלה), ולבדוק האם מה שמצוי בו – עדיין עושה לכם את זה.
עכשיו, פתחו חלון חדש וכנסו לאתר שלכם. האם 5 הדברים שמבריחים גולשים מאתרים, קיימים באתר שלכם?
1. יש באתר תמונות שלא-מהעולם-הזה והן באמת לא מהעולם הזה – מאיזה אזור בחלל הן הגיעו, בעצם?
מה זה? מי אתם, אנשים? מאין הגעתם? למה אתם לבושים ככה? למה אתם מתנהגים ככה?
למה תמיד המניקור שלכם, החליפות שלכם, שדה החיטה בו אתם - מחבקי לפטופ שכמותכם - עומדים ברוח הקלילה המניעה קלות את שיערכם, מושלמים כל כך? ללא ספק, זו אמינות. מפליא לגלות שישנם בעלי אתרים, שבשנת 2017 עדיין בוחרים להציג תמונות stockphoto מלוטשות, במקום לצלם את העולם האמתי, האנושי והאישי. כלומר – את עצמם.
2. זה לא נטען "חכו.
חכו עוד רגע.
אל תלכו.
כי באתר שלי תמצאו מלא דברים טובים, מהם תוכלו ליהנות ממש עוד רגע...שניה...כבר אני אתכם."
אבל לגולש אין יותר מ-3 שניות של סבלנות. למעשה, אם האתר שלכם נטען מעבר ל-3 שניות, הגולש לא יאשים את ספק האינטרנט, המיקום או את הקליטה הדפוקה. הוא יאשים אתכם. ואז יברח. 3. אתה יכול לזוז שניה? אתה מסתיר לי (ומפריע לי להימלט על נפשי)
מדי פעם מגיעים המפתחים עם הברקות מדליקות במיוחד. כמו הpop-ups. אותן מסגרות מרובעות, המשתלטות על המסך שנייה לאחר שנטען האתר, או שנייה לאחר שביקש הגולש לעוף ממנו. ואז, הן מציעות הצעה כה חיובית, שפשוט אי אפשר לעמוד בפניה, כמו: אנחנו שונאים לראות אתכם הולכים! מה, אתם לא רוצים לשפר את האתר/ לרדת במשקל/ להתלבש כמו ביונסה/ להיפטר מהחצ`קונים?
ובתחתיתן, כך הם מגדילים עשות, ניצב הכפתור קריאה לפעולה: לא, אני לא רוצה. גאוני. אבל ל- pop-ups תפקיד חשוב, אם עושים זאת נכון. אחת הדרכים, היא פשוט לכתוב אותם חכם. השנייה, היא לעצב אותם קטן ולהציב אותם בחלקו הימני של המסך (לאתרים בעברית). 4. הכל בהם יותר מדי
מכירים את האתרים האלה, שכתובים ככה? " ברוכים לאתר שלנו, החברה המובילה לשיווק נרות ריחניים. בקטלוג שלנו תמצאו את כל סוגי הנרות הריחניים המגיעים מכל רחבי העולם, בין היתר מאפריקה, אירופה, המזרח הרחוק ועוד. אנחנו משווקים נרות וניל, נרות פטשולי, נרות קינמון ועוד במבחר צבעים וגדלים. נרות ריחניים הם דרך מעולה לשיפור מצב הרוח, להפגת ריחות לא נעימים ולקישוט שולחן חג. כנסו לקטלוג ובחרו אחד מתוך מגוון הנרות הריחניים". Oh dear. יותר מדי לינקים, יותר מדי מילות מפתח. פחות מדי אוויר ושכל ישר. כולנו כבר יודעים שבאותה מידה שגוגל אחראית הייתה לטינוף הרשת בעשור האחרון, כך כיום היא מתעקשת לנקותה עם נוזל ניקוי חריף, ואולי יותר חשוב – הגולשים פיתחו סנסורים רגישים מאד לאיתור טקסטים באיכות ירודה, שחותמים את הגולל על מותן המשמח של מילות המפתח (הנה! דוגמא מעולה לקישור נכון). 5. רגע, מה עכשיו?
מכירים אנשים שמלאים בעצמם? אז יש גם אתרים שמלאים בעצמם.
העיצוב בהם מרהיב, מפת האתר עשירה בדפים על דפים, תיק העבודות מלא, הסיפור כתוב נכון אבל – מה הקשר בין כל זה – לבין הגולש? האם האתר מספק לגולשים תועלת, שקל לזהות אותה? אז לאלו שרוצים לשמוע מכם עוד – ספקו מבנה ברור, קל להבנה של ההצעה ומקמו את הקריאה לפעולה באזור עליון בדף הבית. לא בטוחים לגבי האתר שלכם?
|